האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile
האקדמיה ללשון העברית

@hebacademy

המוסד העליון ללשון העברית.

ID: 412219206

linkhttp://hebrew-academy.org.il calendar_today14-11-2011 12:12:25

11,11K Tweet

39,39K Followers

636 Following

האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

👈 הפועל קָרַם פירושו 'העלה קרום', התכסה (או כיסה) בשכבה דקה. הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" נוצר בהשראת חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל: "הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי

👈 הפועל קָרַם פירושו 'העלה קרום', התכסה (או כיסה) בשכבה דקה. הביטוי "קָרַם עוֹר וְגִידִים" נוצר בהשראת חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל: "הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

ניר, אתה צודק – באמת אין כאן צורך בנקודה! 😮 שימו לב: 👈🏻 הכלל הבסיסי הוא שנקודה באה בסוף משפט. סימן הנקודה, כשאר סימני הפיסוק, מסייע בידי הקורא לקרוא דברים כתובים באותה הדרך שבה הם נהגים בדיבור. הנקודה מורה על סיום משפט, כלומר על הפסקה של יחידת דיבור. 👈🏻 אפשר לסמן נקודה לאחר

ניר, אתה צודק –
באמת אין כאן צורך בנקודה! 😮

שימו לב:

👈🏻 הכלל הבסיסי הוא שנקודה באה בסוף משפט. סימן הנקודה, כשאר סימני הפיסוק, מסייע בידי הקורא לקרוא דברים כתובים באותה הדרך שבה הם נהגים בדיבור. הנקודה מורה על סיום משפט, כלומר על הפסקה של יחידת דיבור.

👈🏻 אפשר לסמן נקודה לאחר
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע (מקבילה לה"א הידיעה בעברית). כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, ועָלְמָא – הָעוֹלָם. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם בעיא, סדנא,

הסיומת הארמית ־ָא היא במקורה תווית יידוע (מקבילה לה"א הידיעה בעברית). כך למשל מַלְכָּא פירושו הַמֶּלֶךְ, ועָלְמָא – הָעוֹלָם.
‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍
שורה של שמות ארמיים בעלי סיומת ־ָא חדרו לעברית, והם נתפסו בה כשמות ממין נקבה בגלל זהות הצליל לסיומת הנקבה העברית. כך הם בעיא, סדנא,
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

הצורות "יכַלתי", "יכַלת", "יכַלנו" הן שגויות! הפועל יָכֹל שייך לקבוצה קטנה של פעלים בבניין קל שהתנועה בע' הפועל שבהם היא חולם (משקל פָּעֹל), וכך הוא נוטה בעבר: – יָכֹלְתִּי (בלי ניקוד יכולתי) – יָכֹלְתָּ (יכולת), יָכֹלְתְּ (יכולת) – יָכֹל (יכול), יָכְלָה – יָכֹלְנוּ (יכולנו) –

הצורות "יכַלתי", "יכַלת", "יכַלנו" הן שגויות!

הפועל יָכֹל שייך לקבוצה קטנה של פעלים בבניין קל שהתנועה בע' הפועל שבהם היא חולם (משקל פָּעֹל), וכך הוא נוטה בעבר:

– יָכֹלְתִּי (בלי ניקוד יכולתי)
– יָכֹלְתָּ (יכולת), יָכֹלְתְּ (יכולת)
– יָכֹל (יכול), יָכְלָה
– יָכֹלְנוּ (יכולנו)
–
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

מישהו קרא לנו? וליתר דיוק: מישהו כאן חיפש מילים לא מוכרות בשפה העברית? אל חשש, אנחנו כאן כדי לאתגר אתכם! הינה לפניכם רשימה של 22 מילים יוצאות דופן בשפתנו... יודעים מה משמעותן? כתבו לנו! 🎓 א – אֵבוּס ב – בְּשֹׁפִי ג – גַּבַּחַת ד – דֹּכִי ה – הֲבַאי ו – וָזִיר ז – זוֹג ח –

האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

עצרו הכול! הינה עדכון שלא כדאי לכם להחמיץ: הפועל עִדְכֵּן מורכב מן המילים עד + כאן, והוא בא לתרגם את המונח הלועזי update. 😲 את המונח העברי חידש סא"ל רפאל שפירא, שהיה חבר ועדת הלשון של צה"ל. המונח פורסם לראשונה ב"מילון למונחי צבא" שיצא לאור בשנת 1951. טוב לדעת: אלתר = עַל

עצרו הכול! הינה עדכון שלא כדאי לכם להחמיץ:
הפועל עִדְכֵּן מורכב מן המילים עד + כאן, והוא בא לתרגם את המונח הלועזי update. 😲

את המונח העברי חידש סא"ל רפאל שפירא, שהיה חבר ועדת הלשון של צה"ל. המונח פורסם לראשונה ב"מילון למונחי צבא" שיצא לאור בשנת 1951.

טוב לדעת: אלתר = עַל
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

מהי נחת, בסדר עולה: 1. ליהנות מקומפוט צונן. 2. ליהנות מקומפוט צונן ביום קיץ חם. 3. לדעת שהחלופה העברית של קומפוט היא לפתן! והינה – מלבד קומפוט (הכתיב היידי: קאָמפּאָט) – עוד כמה דוגמאות מעוררות תיאבון לשמות מאכלים ביידיש שקיבלו שמות עבריים נאים לא פחות: 👈 צימעס > לְפִיתָה 👈

מהי נחת, בסדר עולה:

1. ליהנות מקומפוט צונן.
2. ליהנות מקומפוט צונן ביום קיץ חם.
3. לדעת שהחלופה העברית של קומפוט היא לפתן!

והינה – מלבד קומפוט (הכתיב היידי: קאָמפּאָט) – עוד כמה דוגמאות מעוררות תיאבון לשמות מאכלים ביידיש שקיבלו שמות עבריים נאים לא פחות:

👈 צימעס > לְפִיתָה
👈
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

היום מציינים את היום ה־600 למלחמה. אנחנו מקווים ומצפים לימים טובים יותר, להחלמתם של כל הפצועים ולהשבתם של כל החטופים. ❤️‍🩹

היום מציינים את היום ה־600 למלחמה.
אנחנו מקווים ומצפים לימים טובים יותר, להחלמתם של כל הפצועים ולהשבתם של כל החטופים. ❤️‍🩹
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

החודש לפני 20 שנה עלה הסרטון הראשון לאתר "יוטיוב", ולכבוד המאורע הלכנו לבדוק עד כמה היוטיוברים שולטים גם בעברית! 😎

האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

נִרְאֶה לי או נִרְאָה לי? שתי הצורות נכונות – אך לא באותו הזמן! 🕶 נִרְאֶה (תנועת e) היא צורת ההווה: 'נראֶה לי שאת צודקת', 'אתה נראֶה ממש טוב'. הגייה זו של נראֶה רגילה גם בביטויים כגון 'כנראֶה', 'ככל הנראֶה', 'רואה ואינו נראֶה'. 🕶 נִרְאָה (תנועת a) היא צורת העבר: 'כבר לפני

נִרְאֶה לי או נִרְאָה לי?
שתי הצורות נכונות – אך לא באותו הזמן!

🕶 נִרְאֶה (תנועת e) היא צורת ההווה: 'נראֶה לי שאת צודקת', 'אתה נראֶה ממש טוב'. הגייה זו של נראֶה רגילה גם בביטויים כגון 'כנראֶה', 'ככל הנראֶה', 'רואה ואינו נראֶה'.

🕶 נִרְאָה (תנועת a) היא צורת העבר: 'כבר לפני
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

שלחנו את דורין לפגוש את קובי אדרי כדי לבדוק אחת ולתמיד: האם כשמבשלים בעברית צחה האוכל טעים יותר? התוצאות יפתיעו אתכם! #בתיאבון 🥰

האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

ליעד היקרה, אל תיתני לאף אחד לקרוא לך בררנית: רווח לפני סימן פיסוק הוא דגל אדום גם מבחינתנו! נזכיר שוב: (ולא "נזכיר שוב :") כמעט כל סימני הפיסוק צמודים אל המילה שלפניהם, ואילו אחריהם יש רווח אחד (אלא אם כן הם בסוף פסקה או שיש אחריהם מעבר שורה). כך הדבר בסימנים נקודה [.], פסיק

האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

גרטה, גם אנחנו מעדיפים כריכים. 🤓 הסנדוויץ' נקרא על שמו של ג'ון מונטאגיו, הרוזן הרביעי מסנדוויץ', שהיה מהמר כפייתי. כדי לא לחדול מהימוריו היה מורה למשרתיו בשעת ארוחת הערב: "שימו בשר בין שתי פרוסות לחם והביאו אותו אליי!" ומאיפה קיבלנו את הכריך? המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה

גרטה, גם אנחנו מעדיפים כריכים. 🤓

הסנדוויץ' נקרא על שמו של ג'ון מונטאגיו, הרוזן הרביעי מסנדוויץ', שהיה מהמר כפייתי. כדי לא לחדול מהימוריו היה מורה למשרתיו בשעת ארוחת הערב: "שימו בשר בין שתי פרוסות לחם והביאו אותו אליי!" 

ומאיפה קיבלנו את הכריך? המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

אם גם אתם מתמודדים עם מכת כינים אין־סופית בגן, הרשו לנו להעשיר אתכם במעט מידע לשוני מרתק: 👈🏻 את הכִּנִּים – או לפחות את השם שלהן – ירשנו כידוע מסיפור יציאת מצרים שבתורה. 👈🏻 צורת היחיד של כינים למן ספרות חז"ל ועד הכינה נחמה היא כִּנָּה, ולבן זוגה נוכל לקרוא 'כינה זכר', 'זכר

אם גם אתם מתמודדים עם מכת כינים אין־סופית בגן, הרשו לנו להעשיר אתכם במעט מידע לשוני מרתק:

👈🏻 את הכִּנִּים – או לפחות את השם שלהן – ירשנו כידוע מסיפור יציאת מצרים שבתורה.

👈🏻 צורת היחיד של כינים למן ספרות חז"ל ועד הכינה נחמה היא כִּנָּה, ולבן זוגה נוכל לקרוא 'כינה זכר', 'זכר
האקדמיה ללשון העברית (@hebacademy) 's Twitter Profile Photo

גם אתם מתבלבלים בין שלל העופות הדורסים של ארצנו? אנחנו כאן כדי לעשות סדר! הינה מה שחשוב לדעת על דורסי הלילה, מהקטן לגדול: 🦉 שָׂעִיר – הקטן בדורסי הלילה בארץ. עיניו צהובות ועל ראשו ציצות דמויות אוזניים. נוצותיו מזכירות קליפת עץ בצבעי חום ואפור, והן משמשות לו להסוואה. 🦉 כּוֹס

גם אתם מתבלבלים בין שלל העופות הדורסים של ארצנו?
אנחנו כאן כדי לעשות סדר!

הינה מה שחשוב לדעת על דורסי הלילה, מהקטן לגדול:

🦉 שָׂעִיר – הקטן בדורסי הלילה בארץ. עיניו צהובות ועל ראשו ציצות דמויות אוזניים. נוצותיו מזכירות קליפת עץ בצבעי חום ואפור, והן משמשות לו להסוואה.

🦉 כּוֹס