זה יהיה ציוץ קצת עצוב וחשוף אבל זה מה יש:
בחג אציין חצי שנה שבה אמא שלי לא מדברת איתי. זה לא ליל הסדר הראשון שלנו בנפרד, אולי רק הראשון שבו מראש לא קיוויתי לסוף אחר.
אינספור חברים הזמינו אותי אליהם ואני אסירת תודה על זה שזכיתי בהם, אבל איכשהו היום כל מה שיש זה עצב וכאב וגעגוע